8,904 חולים, 109 מונשמים וכ – 57 מתים מקורונה, נכון לרגע כתיבת המאמר. מקרים רבים, דוגמת טעות בזיהוי המחלה או אי עמידה על הנחיות כבר תועדו. באם אתם או הקרובים לכם נפגעתם ממגפת הקורונה, ייתכן שאתם זכאים למיצוי הדין.
עוולת הרשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית הינה עילת תביעה מתחום דיני הנזיקין. העילה מאפשרת לאדם לתבוע בגין קבלת טיפול רפואי רשלני, בכפוף לנזק שנגרם בעקבותיו. הטיפול הרפואי הרשלני הינו טיפול, או הליך, שנעשה מבלי שהמטפל נקט באמצעי זהירות סבירים במהלכו. בית המשפט ייבחן את אופן הטיפול שנעשה, וככל שייקבע שדרך הפעולה אינה הולמת או שאינה מקצועית דיה, בהתאם לרמה הנדרשת מאותו גורם מטפל, תהא הפעולה רשלנית.
למי עוד מותר? – בעלי זכות תביעה נוספים
בנוסף לאלו שנפגעו, רשאים מספר גורמים נוספים להגיש תביעה. ראשית, כל הורה לקטין, שנפגע כתוצאה מהטיפול הרפואי, רשאי להגיש תביעה בשם ילדיו. כמו כן, במקרה שהרשלנות הובילה למוות, ישנה זכות הן לבעלי העזבון (יורשים) והן לתלויים במנוח (אנשים שנסמכו על הנפטר לכלכלה), להגיש תביעה בגין המעשים הרשלניים.
זהות הנתבעים – המטפל ומקום העבודה
ישנם מספר גורמים, מהם ניתן לתבוע סעדים, במידה ונפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית. תחילה, ניתן לתבוע כל גורם רפואי מוסמך, שלקח חלק בטיפול, לרבות מנתח, מרדים, אחות ועוד. כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד בו עובד אותו רופא מטפל. מדובר על מצב שבו יש אחריות של המוסד, לצד אחריותו של הגורם המטפל, בשל היותו המעסיק והשולח של אותו גורם מטפל. לשם המחשה, יוסי עבר ניתוח בכף רגלו בבית החולים הדסה. בשל רשלנות המנתח, יוסי ייאלץ ללכת עם קביים עד סוף ימיו ולא יוכל לדרוך על רגלו. ליוסי תעמוד עילת תביעה גם נגד המנתח וגם נגד הדסה.
שחקן נוסף – המדינה בתור נתבעת
לצד הנתבעים הללו, ישנו גוף נוסף אותו ניתן לתבוע. אותו גוף, המצטרף לרשימה, היא מדינת ישראל. לעיתים לא רחוקות, מוגשות עתירות כנגד המדינה בבית המשפט לעניינים מנהליים. על פי רוב, תביעות אלו מוגשות בעקבות פעולה שאינה תקינה (לטענת התובע), שנעשתה על ידי אחת הרשויות. אולם, יש לציין כי במרבית המקרים, בית המשפט ינהג שלא להתערב ולא לבקר את החלטות הממשל.
מתי אפשר לתבוע?
במקרים בהם הפגיעה התגבשה בשל רשלנות רפואית, לצד הצער הרב, יש מקום למצות את הדין עם בעלי התפקידים שהתרשלו. לא מדובר בנקמה, אלא במניעה עתידית של בעיות נוספות מסוג זה. להלן מספר תרחישים, שכבר התרחשו ועלולים לקרות בעתיד, בגינם ניתן יהא להגיש תביעה.
סירוב לבדוק מבקש בניגוד להנחיות
לא פעם אנו שומעים בחדשות על חולי קורונה שביקשו להיבדק, זמן רב לפני שהתגלו כחולים, ובקשתם סורבה. לדוגמה, אותו יוסי מהפסקה הקודמת, שם לב שחום גופו עולה והוא משתעל בתדירות גבוהה. יוסי התקשר למרפאת מכבי, והאחות אמרה לו שינוח מספר ימים, ושעליו ליצור קשר ככל שהמצב אינו משתפר. יומיים לאחר השיחה התגלה כי יוסי חולה קורונה, ולאחר מספר ימים נוספים הוא נפטר.
במקרים אלו ניתן יהא להגיש תביעה כנגד אותו גורם מטפל. אולם, עילת התביעה כפופה למספר תנאיי משנה. ראשית, יש לוודא כי מדובר בגורם טיפולי מוסמך. במידה והגורם שענה ליוסי בטלפון היה פקיד קבלה אקראי, עילת התביעה שתקום תהא נגד הגוף המטפל בלבד, כלומר מרפאת מכבי. כמו כן, ככל שהתשובה של הגורם המטפל נעשתה בהתאם להנחיות שהוצאו על ידי הממונה (משרד הבריאות), לא יהא מקום לתביעה ישירה כנגד אותו גורם מטפל. לדוגמה, נניח שהנחיית משרד הבריאות, לרופאי המשפחה וקופות החולים, היא הפנייה לבדיקת קורונה ככל שיש חום בליווי סימפטום נוסף. ככל שיוסי מציג סימפטומים בלבד, ללא חום, ובקשתו להיבדק סורבה, ייתכן שאין עילת תביעה כנגד הגורם המטפל.
פגם בדגימה, בבדיקה ובתשובה
בדומה למצב לעיל, גם מקרים של פגמים בבדיקה, לצד טעויות בזיהוי חולה כחיובי או שלילי למחלה, עולים חדשות לבקרים. טעויות אנוש הן דבר טבעי, אולם ככל שמדובר על חיי אדם וטיפול רפואי, במיוחד בעת הזו, יש לתת את הדין על פעולות רשלניות. יוסי החביב שלנו ביצע בדיקת קורונה וקיבל תשובה חיובית. לאחר שנכנס לבידוד, עם כל שאר חולי הקורונה, גילו במעבדת הבדיקות כי נעשתה טעות בין מבחנות שונות, כך שיוסי, אדם בריא לחלוטין, אובחן כחולה קורונה. למרבה הצער, לאחר כניסתו של יוסי לבידוד, יחד עם שאר החולים, הוא הספיק להידבק במחלה, ולאחר מספר שבועות נפטר.
במקרים אלו ניתן יהא להגיש תביעה כנגד מבצע הבדיקה והגוף בו הוא מועסק. מדובר על התנהלות רשלנית, שאינה הולמת לבורנט מקצועי. כמו כן, יש לציין כי באם מדובר בטעות מכאנית, הנובעת בשל פגם במכונה, עילת התביעה שתקום תהא רק כנגד המוסד המחזיק את המכונה. מנגד, במקרים בהם מדובר על טעות שנובעת בשל פגם בערכת הבדיקה עצמה, לא תקום עילת תביעה. אי תקינות ספוגית המטוש או סגירה שאינה הרמטית, אומנם תקים עילת תביעה כנגד יצרן הבדיקה, אך לא תקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
תביעת הזנחה כנגד מוסדות דיור מוגן
מקרה נוסף שעלה לכותרות בימים האחרונים הוא תביעה כנגד מוסד "משען" בבאר שבע, בשל הזנחה ורשלנות רפואית. אותם תובעים, בני משפחתם של קורבנות קורונה שהתגוררו במוסד, טוענים כי אנשי הצוות הרפואי לא דאגו לאבחן את חולי הקורונה הראשונים במוסד ולהפריד בינם לבין שאר האוכלוסייה. סביר שייקבע כי פעולה זו אינה הולמת ואינה עומדת בסטנדרט של איש רפואה סביר, ולכן תיקבע אותה פעולה רשלנות רפואית בימי הקורונה.
ניתן לתבוע מוסדות דיור מוגן בגין שלל סיבות שונות, ובהן התעלמות מתלונות דיירים מאת הצוות המקצועי, הימנעות מהחלת הנחיות חדשות בשל התפרצות המחלה ואי אכיפה של הנהלים על ידי המוסד. המוסד, יש להזכיר, חב גם מתוקף היותו בעל המקום (במידה ולא עמד בהנחיות) וגם מכוח היותו מעסיק (במידה וגורם מהצוות הרפואי במקום נהג ברשלנות).
תביעות נגד משרד הבריאות – כללי
בטרם יתערב בית המשפט בהחלטת משרד הבריאות, הוא ייבחן מספר נקודות. בעיקר הבחינה, יבדוק בית המשפט האם החלטת הרשות נעשתה תוך איסוף וניתוח נתונים רבים, לצד חוות דעת של מומחים בתחום. במקרים בהם בדיקת בית המשפט תעלה כי הרשות פעלה בצורה תקינה, היא תימנע מלהתערב בהחלטותיה. בנוסף, ייבחן בית המשפט את סבירות הפעולה. ככל שהמבחן לעיל התקיים, ייבחן בית המשפט את התוצאה של אותה החלטה שהתקבלה. בין היתר, יאזן בית המשפט בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, ויבחן האם ההחלטה שהתקבלה ראויה.
אז כפי שהבנו, בנוסף לגורם הנזק ולשולחו, ניתן לתבוע גם את מדינת ישראל. במקרה "משען", שהוצג לעיל, הוגשה תביעה גם כנגד משרד הבריאות. בכפוף לבחינות שהוצגו לעיל, ייתכן שבית המשפט ייקבע שההחלטה שלא להטיל הנחיות ספציפיות, תוך אכיפתן, על מוסדות דיור מוגן אינה תקינה, ומקימה חבות נזיקית למדינה. אם גם אתם צריכים להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית פנו למשרד עו"ד דוד פייל: https://www.df-law.co.il.
