ישנן בדיקות רבות שתבצעו במהלך ההיריון. המרכזיות ביניהן הן שלושת הסקירות, הראשונה השנייה והשלישית, אשר נעשות כל טרימסטר להריון. בדיקות אלו מטרתן לזהות מומים וסיבוכים טרם הלידה. ישנם מקרים בהם מפספסים פרטים קריטיים בבדיקות אלו, או שלא מבצעים את הבדיקות כלל עקב הנחיית הרופא. מה ניתן לעשות והאם מדובר ברשלנות רפואית?
מה היא סריקה מערכות רחבה?
סקירת מערכות רחבה היא סריקה הבודקת את כל מערכות הגוף וגם האיברים של העובר. היא נקראת גם סריקה מאוחרת או סריקה מורחבת והיא נערכת לרוב בין שבוע 30 ועד השבוע ה-32 להריון. כלומר, הבדיקה נעשית בשלב מתקדם מאוד של ההיריון. בבדיקה בוחנים גם את מערכת השתן, השלד הכללי, וישנו דגש על המוח וחדרי הלב. עושים את הבדיקה השלישית כיוון שבשלב זה להריון ניתן לאתר בעיות שלא היה אפשר לזהות קודם לכן כמו למשל הרחבה של חדרי המוח, ריבוי של מי שפיר, עצירה של גודל היקף הראש ועוד.
ואם לא המליצו לכם על סקירה שלישית?
תפקידו של הרופא הוא ליווי מלא וייצוג ושיקוף של כלל הטיפולים שניתן לעשות ולבצע. לעתים, הרופא אינו חושד כי קיים חשש או סיכון למום בקרב העובר, ולכן לא מפנה לבדיקת מערכות רחבה. הבעיה היא, שבשלב זה יכולים להתפתח מומים שלא זוהו קודם לכן. בגלל שלידת תינוק שיש לו מום יכולה לגרום עוול רב לרבות אובדן של מקום העבודה, כאב וסבל ואף לידה בעוולה – במקרים שהרופא לא המליץ על הבדיקה, יכולים הורים לתינוק עם מום שלא אותר בסקירה הרחבה, לתבוע פיצויים כספיים עקב רשלנות רפואית בלידה. כמובן, שאת התביעה יש להגיש דרך עו"ד מומחה כמו עורך דין רשלנות רפואית – דוד פייל.
אילו מומים אפשר לגלות בסקירה הרחבה/השלישית?
בסקירה הראשונה והשנייה ניתן לזהות בעיות בהריון כמו למשל בדפנות הרחם או השלייה. בסקירה השלישית והרחבה, העובר כבר מפותח מספיק בשביל שיוכלו לזהות מומים וליקויים בגופו שלו. ייתכן גם, כי האם נדבקה בזיהום או וירוס בין הבדיקה השנייה לשלישית ועל כן יש חשיבות לבדיקה. בסקירה הרחבה ניתן לגלות מומים הקשורים למוח, כמו למשל הצטברויות נוזלים במוח, הרחבת חדרי המוח וכו'. ניתן לגלות מומים בכליות כמו למשל הרחבת אגני הכליה. בנוסף, ניתן לגלות מומים במערכות העיכול או בשאר מערכות הגוף. זיהוי מקדים יוכל לסייע במקרים מסוימים.
בידי מי ההחלטה לבצע את הסקירה?
חשוב לדעת כי ההחלטה לביצועה של הסקירה היא בידי האישה ההרה. היא זו שתקבע האם היא מעוניינת לבצע את הסקירה השלישית או לא. ועדיין, על הרופא המלווה קיימת אחריות להמליץ על סקירה שלישית, בין אם היו בעיות קודמות עם העובר ובין אם לא, וכן להציג את הסכנות הקיימות באי ביצוע הבדיקה.
