כיצד ניתן לקבל פיצויים עקב רשלנות של אורטודנט?
השיניים הן כרטיס הביקור של החיוך שלכם. מיד כשמגיעים לפגישה, מכירים אדם חדש או יוצאים לדייט, רובנו מחייכים והשיניים מציצות החוצה. שיניים ישרות ומסודרות עושות רושם אחד ואילו שיניים עקומות שעולות זו על זו משדרות מסר אחר לגמרי. כדי להשיג את החיוך המושלם יש לפנות לאורטודנט שמתמחה בתיקון ויישור מראה השיניים. יש צורך לבצע ביקורים ארוכים לאורך זמן, להקפיד על שגרת טיפולים ולחכות בסבלנות. בסוף תהליך שכזה, שיכול להימשך שנים, החיוך שישתקף במראה שווה את כל ההמתנה.
גם ח' והוריה חשבו ככה, ולכן החליטו ללכת לביקור ותחילת טיפול אורטודנטי אצל רופא שיניים שהם הכירו דרך חברים משותפים. הרופא קיבל אותם במאור פנים, התיישב והסביר להם על אורך התהליך, מה יש לעשות במהלך הפרוצדורות ומהי המטרה הסופית. היה ברור ל-ח' שזה עלול להיות כואב ולא נעים, אך בשביל החיוך המושלם היא הייתה מוכנה להתמודד עם הנדרש ממנה. חמש שנים לאחר מכן, כאשר התהליך עדיין נמשך, החניכיים שלה נתקפו עששת והחיוך עוד לא הגיע למראה המובטח הבינה המשפחה שיש כאן בעיה והחליטה להפסיק את התהליך, לקבל חוות דעת חיצונית ולאחר כמה פרטים ובירורים הם החליטו להגיש תביעה על רשלנות רפואית של אורטודנט. כדי להבין היכן יכולות הבעיות והרשלנות, הנה טעימה מהקריטריונים שיכולים להפתיע אתכם.
רשלנות רפואית של אורטודנט – מקרים לדוגמה
אי הקפדה על מעקב
נכון שכל אדם אחראי למעשיו ורק הוא בלבד צריך לתת על כך את הדין? אז מסתבר שבתחום האורטודנטיה וטיפולי השיניים הכללים הם קצת אחרים וכדאי לשים אליהם לב. כדי שהתהליך של יישור השיניים יהיה יעיל ויעשה את פעולתו, יש צורך להקפיד על ביקורי מעקב באופן קבוע. אסור להחמיץ ביקורים וטיפולים במטרה לשמור על שגרת טיפולים ולהפוך את יעילות התהליך למקסימאלית. אך מה קורה במידה והמטופלת שכחה או לא ידעה שהיא צריכה להגיע לטיפולים קבועים? כאן נכנסת אחריות האורטודנט להזכיר לה שהיא צריכה להגיע. במידה ומטופלת נתקפת במחלת חניכיים או שפעולת היישור אינה מתבצעת בעבות אי הגעה לטיפול והרופא אינו מזכיר לה לעשות זאת, יש כן רשלנות רפואית מצדו והוא יצטרך לתת על כך את הדין.
חוסר קיבוע של השיניים
תהליך האורטודנטיה דורש כיפוף של השיניים והתאמתן למנח בו מעוניין הרופא ואליו שואפת המטופלת. לאחר כיפוף, תזוזה ויישור של השיניים, כאשר מושג סוף כל סוף החיוך המושלם, כולם רוצים שזה יישאר כך ולכן הומצא הקיבוע המתכתי אותו יש להניח ישירות על השיניים ולשמור שהן לא יזוז בחזרה למקומן הטבעי – אליו הן שואפות לחזור. אך מה קורה אם הרופא לא מעדכן את המטופלת על הצורך בקיבוע? כל העבודה הקשה, מתיחת הגומיות, עקירת השיניים והלילות עם הרסן עלולים להיות לחינם כי השיניים יחזרו למקומן הטבעי. במידה והרופא אכן לא מניח את הקיבוע הנדרש מדובר על רשלנות רפואית שיש צורך לטפל בה.
מחלות חניכיים ועששת
מדובר על מצבים שיכולים להיגרם אצל כל אדם בגלל היגיינת פה לקויה, אבל אצל אנשים שעוברים תהליך אורטודנטי מדובר על מצב אחר. זוהי סיטואציה בה יש בכל רגע בפה גופים זרים (הקוביות, הגומיות ושאר העזרים) שנשארים שם לאורך זמן. גם כאשר אדם שעובר תהליך שכזה מקפיד מאוד על צחצוח וניקיון, ישנן חתיכות שנשארות במקום בעקבות העזרים שפזורים בפה. במידה והרופא אינו מקפיד על שליחה לניקיון תקופתי, הסברים קבועים על הצורך בהיגיינה ואיך לעשות זאת, בקלות ניתן להיגרר למצב של מחלות חניכיים ועששת. במידה ולאלו יהיו תוצאות קשות שיגרמו לנסיגת חניכיים ומצבים בלתי הפיכים אחרים, לרופא יש יד בדבר והוא צריך להסביר כיצד הדבר קרה ומה הפעולות שנקט כדי למנוע זאת.
חוסר מומחיות
החוק בישראל אינו מחייב רופא שיניים העוסק באורטודנטיה להיות מומחה בתחום. זאת אומרת, שכל רופא שיניים שמסיים את לימודיו כחוק בבתי הספר לרפואת שיניים בישראל יכול לעסוק באורטודנטיה גם אם לא ביצע התמחות של שנתיים בנושא. המסקנה מדברים אלו מפחידה ובעצם כל רופא שיניים יכול לטעון שהוא יודע לעשות זאת ולהתחיל לפעול בקליניקה שלו ליישור שיניים. רופא שיניים שמציג את עצמו כמומחה לאורטודנטיה אף על פי שאינו כזה וודאי שמתרשל כלפי המטופלים שלו, אך חשוב להבין כי מקרים כאלו יכולים לגבול גם בדין פלילי על הטעיה והתחזות. יש לבדוק לפני תחילת הטיפול את הדיפלומות והאישורים של הרופא המטפל וכך להימנע ממקרי רשלנות מיותרים.
גם כאשר מטופלים מחליטים להתקדם עם התהליך ולדרוש מהרופאים שלהם תשובות על החלק התורם שלהם בתהליך וכיצד המצב הגיע לכדי תוצאה שכזו, לרופאים ישנן טענות נגד שהם מרבים להשתמש בהן, במטרה להימנע ככל האפשר מתשלום פיצויים והטלת האשמה כולה על המטופל או על גורמים אחרים. בתביעות של רשלנות רפואית חשוב להכיר גם מה אומרים הרופאים בכדי לראות האם המטופל היה צריך לנהוג בדרך אחרת. תופעה זו שכיחה גם בקרב השתלות שיער בטורקיה שאנשים עושים לאחרונה לא מעט.
טענות נגד של רופאים הנתבעים על רשלנות רפואית
אחריות המטופל
כאשר מטופלים טוענים כי הרופא לא יזם ביקורים, לא עדכן אותם ולא העביר להם הנחיות מדויקות לרוב טענת הנגד של הרופאים תהיה כי מדובר על בעיה עם שמירת היגיינה נכונה מצד המטופלים וחוסר הגעה שלהם אל הטיפולים. את הטענה הזו יש לבחון באמצעות תיעוד הפניות וההודעות מטעם הרופא אל המטופלים. במידה ואלו לא קיימים, ניתן להסיק בבירור כי הרופא הזניח את חובתו ולא ניהל מעקב ראוי אחרי המטופלים, מה שעלול לגרום לנזק בטווח הארוך. במידה וקיים תיעוד כי המטופל אכן קיבל התראות ושיחות ובחר שלא להגיע על אף אלו, אין למטופל אפשרות להלין על הרופא.
נחיצות הטיפול
פעמים רבות טענות המטופלים מתבטאות בעובדה כי הטיפול לא נעשה בצורה נכונה או מותאמת עבור המטופלים. לפעמים מדובר על עקירות מיותרות, הארכת הטיפול מעבר לרצוי ואפילו הדבקה לא נצרכת של קוביות על השיניים. בכדי להבהיר את המצב, יטען הרופא כי מדובר על תוכנית מצב שהייתה נחוצה מבחינה רפואית. כדי לגבות את טענותיו יידרש הרופא להביא צילומים ולקבל חוות דעת מרופא נוסף שיוכל להעיד כי התוכנית הראשונית אכן הייתה מותאמת עבור המטופל וכל פעולה בוצעה בצורה הגיונית ומתקבלת על הדעת.
כנגד טענות הרופאים הנתבעים בגין רשלנות ינסו להביא התובעים עדים מומחים מטעמם העוסקים באורטודנטיה ויכולים לשפוך אור על נושא התביעה. האם התוכנית המקורית אכן הייתה נכונה? האם המטופל זכה ליחס ולמחשבה הנאותים מאחורי תהליך היישור אותו הוא עבר? במידה והמומחים כותבים דעה סותרת ואינם מסכימים עם תוואי הטיפול ישנו מקום לבית המשפט להיכנס פנימה ולבחון האם אכן בוצעה רשלנות ומהי מידת האחריות של הרופא כלפי המטופל בתחום.
כדי לבחון האם ישנה עילה לתביעה כדאי לבחון את כל החומרים והבדיקות ביחד עם עורכי דין המתמחים בתחום של רשלנות רפואית כמו עורך דין רכישת דירה למשל, ויכולים לתת חוות דעת מקצועית לאור הניסיון שלהם בבית המשפט והיכולת שלהם לראות את התיק במבט כולל, גם מול תיקים אחרים אותם ניהלו בעבר בבית המשפט.