בלוטת התריס אחראית על הפרשת הורמונים שנקראים תריודוטירונין ותירוקסין, שני ההורמונים האלו קובעים את הקצב שבהם יעבדו תהליכי מטבוליזם של הגוף, ובאותה מידה הם גם משפיעים על תפקודים אחרים של הגוף.
בנוסף לשני ההורמונים תריודוטירונין ותירוקסין בלוטת התריס מייצרת הורמון נוסף הנקרא קלציטונין, שלהורמון זה תפקיד חשוב מאוד במשק הסידן של הגוף, הקלציטונין מונע את שחרור הסידן מהעצמות אל מחזור הדם.
מכאן כי המחלות הנפוצות ביותר בבלוטת התריס, הן תת פעילות בלוטת התריס, יתר פעילות של בלוטת התריס וסרטן של בלוטת התריס, כל אחת ממחלות אלו יכולה להוביל בחוסר טיפול ואבחון נכונים לפגיעה מערכתית קשה בגוף.
אבחון מחלות שונות בבלוטת התריס
בכדי לתת את הטיפול המתאים לכל סוג של בעיה בבלוטת התריס, יש ראשית לאבחן את סוג הבעיה ולהתאים לה את הטיפול, כל מטופל עלול להגיב אחרת לכל סוג טיפול, לכן גם את סוג הטיפול יש להתאים באופן מדויק למטופל.
חשוב מאוד לאבחן את הבעיה בדיוק רב ורק בהתאם לכך להתאים את הטיפול, אבחון לקוי ומתן טיפול לא מדויקים עלולים להוביל גם להחרפת הבעיה.
| סוג בדיקה | אבחון |
| בדיקת דם | בכדי לאבחן בעיות בבלוטת התריס, יש לבצע מספר בדיקות דם. בין אותן הבדיקות בדיקת הדם המרכזית מיועדת לאבחון רמות של הורמון TSH, הורמון שמופרש מהבלוטות יתרות של המוח והוא אחראי לספק מידע על הדרישות של הגוף לפעילות של הבלוטה, אם הורמון TSH מופרש יתר על המידה המדויקת בלוטת התריס לא פועלת ביעילות ולהפך. בנוסף לבדיקת דם זאת יש לבדוק בבדיקה נוספת את רמת ההורמונים שהבלוטה מפרישה לדם, ובמצבים מסוימים יהיה אפשר למצוא בדם נוגדנים של מערכת החיסון הפועלים נגד בלוטת התריס. כלומר מחלה אוטואימונית שפוגעת בבלוטת התריס. |
| סריקת יוד רדיואקטיבי | בדיקה זאת מאפשרת להדגים את רמת ההצטברות של היוד בתוך בלוטת התריס. ההורמונים המרכזיים שבלוטת התריס מייצרת מכילים ריכוזים גבוהים מאוד של יוד ולכן ברגע שיסומן היוד בחומרים רדיואקטיביים, יהיה אפשר להבחין בסוגי מצבים של פעילות יתר או תת פעילות לפי מדידה של עוצמת הפליטה מהחומרים הרדיואקטיביים |
| ביופסיה | במקרים קיצונים, מקרים בהם גם קיים חשש לסרטן בבלוטת התריס, יש צורך לקחת דוגמית של רקמה מבלוטת התריס, זאת בכדי שתהיה אפשרות לבדוק את הרקמה שנלקחה בתוך עינית מיוחדת של מיקרוסקופ, זאת אחת הבדיקות הראשונות המבוצעות במקרה של חשד לסרטן בבלוטת התריס. |
רשלנות רפואית באבחון של מחלה בבלוטת התריס
רוב המחלות שמשפיעות ביותר ופוגעות בבלוטת התריס, אלו מחלות שללא טיפול ראוי ומתאים הולכות ומחמירות, שמקרים קיצונים מחלות אלו גם יכולות להוביל למותו של החולה. מכיוון ומדובר על טיפולים הדורשים התייחסות רבה, קיימים פרוטוקולים ברורים ביותר שלא משאירים מקום לשום ספק גם לא הקטן ביותר, בנוגע לכל התסמינים שיכולים להעלות את החשד שקיימת מחלה או בעיה בבלוטת התריס.
במקרה וקיימים אחד מאותם תסמינים יש חשיבות עליונה להפנות את החולה לביצוע של בדיקות האבחון כמו שצוינו, ולבצע את יתר הבדיקות הנדרשות לפי החלטת הרופא המטפל, אבחון מוקדם של המחלה ככל שניתן הוא הדרך הטובה ביותר לטפל בה, ולכן יש להגיש את הטיפול המתאים ביותר בהתאם למצב של המטופל.
במקרה שבו רופא לא נתן חוות דעת מקצועית על התלונות של החולה, ובעקבות חוות הדעת של הרופא לא ניגש המטופל לביצוע לבדיקות מתאימות, וכתוצאה מכך חלה החרפה במצבו של החולה, ייתכן מאוד ויש סיבה יותר מסבירה הכוללת בתוכה עילה להגיש תביעה על רשלנות רפואית תת פעילות בלוטת התריס.
רשלנות רפואית בטיפול במחלות של בלוטת התריס
בחלק גדול מהמחלות של בלוטת התריס אפשר לטפל באופן פשוט מאוד, על ידי מתן תרופות בלבד, אבל לא תמיד יש בתרופות אלו את הפתרון המלא, ואז יש צורך להעניק טיפול רדיקלי יותר שבמקרים קיצוניים יכול להוביל לכריתה חלקית או כריתה מלאה של בלוטת התריס.
כמו כל ניתוח, גם ניתוח של כריתת בלוטת התריס כולל בתוכו סיבוכים מסוכנים, אבל לא כל מקרה שבו נגרם נזק לגוף בגלל כרתיה של בלוטת התריס יכול להיחשב כרשלנות רפואית, יש להבין שייתכנו מקרים בהם הרופאים עושים כל שביכולתם לתת את הטיפול הטוב ביותר, במיוחד כשזה מגיע לניתוחים של כריתת בלוטת התריס, אך נגרם נזק יש לבחון את המקרה ולראות האם אותו רופא מנתח עבד לפי הפרוטוקולים והנהלים שמקובלים בתחום, במידה וישנה חריגה מהנהלים והפרוטוקולים שאלו גרמו לנזק בגוף, ייתכן ותהיה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
ישנם מקרים בהם ביצוע של כרתית בלוטת התריס יכול לפגוע בריקרנט הימני שהוא זה שאחראי לפעולה של מיתרי הקול, ויכול לפגוע בהפקת צליל ממיתרי הקול וקושי לדבר, במקרים כאלו אכן בית המשפט יכול לפסוק פיצויים גבוהים, אך שוב חשוב לציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו.
